במאמר זה נתמקד בצמצום הנזק הכספי הנגרם בשל חדלות פירעון של לקוח, או בהתנהלות הנכונה, הקודמת לשלב הגביה המשפטית.
נתחיל בשלב החיוב, הנוצר באמצעות הזמנה ובהידרשות המסמכים הרלבנטיים:
א. הכנת מסמכים מתאימים
1. במקביל, לקבלת ההזמנה, יש להכין מסמכי הזמנה מדויקים אין להוציא
הזמנה מבלי שנערכה בכתב, תוך פרוט מלא ומדויק של ההזמנה ופרטי הרוכש.
2. יש להקפיד על קבלת נתוני המזמין
לדרוש אשור ניהול ספרים,
אשור ניכוי מקדמות.
תעודת רישום חברה או תעודות זיהוי.
ב. התחלת הליכים
הגישה השלטת כי חייבים אינם משלמים, ברובה מוטעית, שכן סטטיסטיקת ההצלחה בהוצל”פ איננה נמוכה ולפני ההגעה ללשכת הוצל”פ יש גם הצלחה בתביעות כספיות בבתי המשפט.
חלק מהסטיגמה לגבי גבית חובות נעוצה בין השאר בהתנהלות הנושים (למעט במקרה של כישלון עסקי שבו אין כוונה רעה או זדון, אך הסיכוי להציל כספים אפסי). נפרט להלן מחדלי הנושים:
בין הסיבות לכישלון גבית החוב אשר תרם לו הנושה, נמצא:
1. אי ניהול מערכת מסמכים מתאימה כפי שפורט לעיל.
2. היעדר שיתוף פעולה עם עוה”ד המטפל בהמצאת מסמכים שנראים ללקוח לא רלבנטיים, כשהם מהות ההצלחה, כגון הזמנה חתומה ומפורטת, תעודות משלוח חתומות, המעידות על אספקת המוצר.בהעדר תשבץ מלא, התביעה יכולה להיכשל, למרות שהנושה יודע שביצע ההזמנה וסיפק אותה, חוסר היכולת להוכיח זאת, מכשיל תביעתו.
3. איטיות התגובה
• חשוב שתביעה תוגש ללא דיחוי, אם ידוע על כספים המגיעים מצד ג’ וניתנים לתפיסה. שאז, מהירות התגובה הכרחית להצלחת הגביה, כגון:
• כשיש נכס בר מימוש, יש לבצע תפיסתו בהקדם.
• או כאשר ידוע על קופות גמל או חסכונות אחרים.
במקרים כאלו אין להתמהמה והסעד הזמני הבא לתפוס הנכס ולהקפיא הזכויות בו עד לברור החבות, הנו ההבדל בין גביית חוב לכישלונו.
על סעדים זמנים נרחיב בהמשך.
4. לגבי חברה בפירוק, או חייב בפש”ר. גבית החוב תסתכם בהגשת הוכחת חוב, אשר הנו מסמך, המבסס החוב ומוגש לכונס הנכסים הרשמי, המנהל את התיק.
יש להקפיד על הגשת הוכחות חוב תוך 6 חודשים, ממועד מתן צו הכינוס.
שאחרת היא לא תתקבל, אלא בנסיבות מיוחדות.
ג. צורת הליכים
ניתן לפעול בשני מישורים באופן עצמאי לצורך חסכון כספי בהוצאות.
1. המסלול המקוצר: סעד עצמי בהוצל”פ, מיועד לחובות של עד 25,000 ₪ בסכום קצוב (סכום שאינו דורש חישוב ונקבע מראש במסמך ההזמנה) כשלחייב אין, תיק איחוד, לא הוכרז כמוגבל באמצעים וסך חובותיו בהוצאה לפועל, עד 100,000 ₪, ההוצאה לפועל מבצעת הליכים עבור הנושה, כגון עיקולי ג’ ורכב וגם מנסה להסדיר החוב בשיחה טלפונית עם החייב.
היתרון – אין צורך לנהל מעקב אחר התיק ונמנעים מהצורך לנהל מו”מ עם החייב שכן הוא עומד מול ההוצל”פ, עלויות הגביה נמוכות שכן הפעולות מצומצמות.
החיסרון – ההליך רלוונטי לרכוש שאינו מוסתר, שכן עקולים אצל צד שלישי יעילים במידה ואותו צד מחזיק בכספי החייב. הליכים מתוחכמים יותר, יצריכו ייצוג על ידי מומחה.
2. תביעות קטנות
ניהול תביעה עד 33,400 ₪, מותר להגיש עד 5 תביעות באותה שנה באותו בימ”ש.
אין ייצוג לעו”ד ותאגיד אינו רשאי לתבוע.
היתרון- בתביעות שבהן העלות לניהולן גבוהה יחסית לחוב, יכול התובע לנהל בעצמו הליך משפטי ולהתמודד כשווה עם הנתבע.
פרוק
הליך גביה המתנהל כנגד גופים מאוגדים המצויים בחדלות פירעון ומטרתו לאסוף נכסיהם ולחלקו לנושים.
מתאים למקרים אלו:
1. חוב העולה על 5 ₪ שלא נפרע לאחר דרישה של 21 יום.
2. פסק דין שלא קוים.
3. הוכח להנחת דעתו של בימ”ש שהחברה אינה יכולה לשלם חובותיה.
4. החברה מעלימה נכסיה
היתרון בניהול הליך כזה הנו לנושה יחידי, כשיש נושים נוספים נכסי החברה יתחלקו, לפי סדר נשיה, בעלי הביטחונות יגברו בסדר החלוקה.
לחברה פעילה, איום בפרוק יכול להועיל בהסדרת חובותיה.
פשיטת רגל
הליך גביה המתנהל כנגד יחידים, תושבי ישראל ועניינו:
חוב שאינו פוחת מהסך של 86,270 ₪.
הנשייה לפי סדר קדימות.
האוחז בשעבוד, הוא נושה מובטח וקודם בחלוקה, חובות אחרים מתחלקים כדלקמן:
שכר עבודה. יהיו קודמים בנשייה
ניכויי במקור משכר.
ואילו החובות המפורטים להלן, שווים בנשייה:
מיסים שפושט הרגל חויב בהם בשנה שקדמה ליום צו הכינוס.
מיסים עירוניים.
דמי שכירות של שנה.
מזונות.
והאחרונים בתור הנושים הרגילים.
ניהול ההליך, מותנה בחוב קצוב ובמעשה פשיטת רגל, שארע, תוך שלושה חודשים לפני הגשת בקשת פשיטת הרגל.
סעדים זמניים
תחילת ההליך לסעד זמני יחד עם הגשת התביעה, היא האופציה הטובה ביותר לגביית כספים, ההפתעה בהגשת התביעה תהיה אפקטיבית אם באותו שלב יתווסף גם הליך של סעד זמני, השילוב הזה מגביר סיכויי ההצלחה, סעד זמני הנו הליך מקדמי לברור החבות, ניתן לבקש עקול זמני, או עיכוב יציאה, זאת אם מוכיחים כוונה להבריח נכסים ושלא יהיה מאין לגבות החוב וידוע על כסף, ציוד או רכוש אחר, המגיעים לחייב מצד ג’.
מחיקת חובות והחזר מע”מ
כשנכשלים ההליכים לגביית החוב, קיים סיכוי להטבה, בהחזר תשלומי מע”מ וניכוי החוב האבוד מההכנסה תוך הפחתת החיוב במס הכנסה.
1. תנאי להחזר מע”מ על חוב אבוד הנו נקיטת הליך פש”ר או פרוק או השתתפות בהליך כזה ואשור הנאמן או המפרק על מצבת הנכסים לחלוקה לנושים. בהעדר הליך פרוק או פש”ר ניתן להמציא אישור שמוצו כל ההליכים בהוצל”פ מעוה”ד המטפל.
2. הזמן לדרישת החזר – בין 6 חודשים לשלוש שנים מיום הוצאת החשבונית (לא כולל תקופת ההליכים המשפטיים אם בוצעו באופן סדיר) כמובן שיש צורך להוציא תעודת זיכוי.
3. מחיקת החוב וניכויו מהחיוב במס הכנסה – יש להוכיח כשלון הסיכויים לגביית החוב ואת זה מפרטים במכתב מעו”ד המטפל בתיק על ההליכים שבוצעו והתוצאות.
______________
הכותב הינו שותף מייסד במשרד עו”ד מנבר את ארקין העוסק בין השאר
בעניין חדלות, פירעון וגבייה משפטית.
_____________
* כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או
חוות דעת משפטית כלשהי. הכותב אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים
ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים
האמורים.